רוב פסלי האבן נולדו תוך התבוננות בתצורות בטבע. פסלי העץ בקשו לתת ביטוי לארוטיות הטבועה בחומר זה. באבן חצבתי תוך התחשבות בקווי המתאר שלה ובעץ טבעות הגיל הוליכו את היד. בשניהם יש חשיבות מרבית לעיצוב הצורה ולחלל הנגטיבי סביבה, להעמדת בהיר מול כהה,מחוספס מול חלק ולפעמים אבן מול עץ. בין ניגודים אלה יש ליצור שלמות והרמוניה. חלון סגור